הבית בגליל תוכנן מתוך תפיסה של המשכיות והזמנה, המהווים את מהות המבנה. העיצוב נועד ליצור חוויה אחידה ומשולבת בין חללי הפנים והחוץ, המתחילה במבט הראשון שרואים מהרחוב, וממשיכה עם הכניסה אל החצר הקדמית ונמשכת עד לנוף הפתוח אשר מעבר לחצר האחורית. הבית בנוי ממספר מאסות נפרדות, אשר ביניהן נפער מרווח פתוח המאפשר מבט ישיר כבר מהרחוב דרך הבית אל הנוף הפתוח. מרווח זה מהווה עוגן מרכזי בתכנון, סביבו נבנה הבית ומשמש כמרחב מחבר בין כל מרכיביו.

​

בכניסה לבית, נוצר רצף של מבואות ומבטים המעצימים את תחושת ההזמנה והזרימה. המרחב הקדמי מתוחם בגדר נמוכה המשמשת גם כמקום ישיבה בגבול הרחוב. מעבר לגדר, נפתחת חצר הפאטיו, התחומה בשערי סבכה, קירות אבן וחלון רחב הפונה אל הסלון - לב הבית. חלל האירוח המרכזי הזה נמשך ויזואלית ופיזית אל החצר האחורית בזכות ויטרינות גדולות הנמצאות בשני קצותיו, בצפון ובדרום. כך, חלל הסלון הופך להמשך ישיר של הפאטיו מעברו האחד ומתחבר לנוף הגליל אשר מעברו השני.

​

חומרי הגמר נבחרו בקפידה על מנת להדגיש את תחושת ההמשכיות והזרימה. קירות האבן אשר ממשיכים מבפנים אל מחוץ לבית תורמים להמשכיות ויזואלית, בעוד שהויטרינות הגדולות מאפשרות פתיחות ונגישות בין חללי הפנים והחוץ. חללי המאסות הם מרחבים מוגדרים פרטיים יותר הממוקמים סביב לב הבית, ומאפשרים חווית מגורים אינטימית אשר אינה מחמיצה את הנוף.

המבנה כולו משקף את השאיפה ליצור בית שאינו מוגבל על ידי גבולותיו הפיזיים, אלא משתרע אל המרחב הפתוח שסביבו. הוא מתגשם כאשר מתקיים סוג של אירוח, בו חללי קומת הקרקע, מהרחוב ועד החצר האחורית מתמזגים לכדי מרחב מתמשך אחד. כל פרט בעיצוב, מהמבואה הקדמית דרך חללי הפנים ועד לנוף הנשקף מהחצר האחורית, תוכנן על מנת לחזק את החוויה של זרימה והמשכיות בין הפנים והחוץ, ולהעניק תחושת ביתיות מחבקת ומזמינה.